לצד ההחלטה פרסמה חטיבת המחקר תחזית לריבית ממוצעת של 3% ברבעון השלישי של 2027. זהו תרחיש כלכלי מותנה, לא לוח זמנים מובטח להפחתות. למי שמתכנן הוצאה גדולה או בוחן התחייבות כספית, ההבדל הזה חשוב יותר מהפער הקטן בין שני המספרים.
האינפלציה התמתנה, אבל הסיכונים לא נעלמו
בהודעת הריבית ציין הבנק שמדד המחירים לצרכן ירד בספטמבר ב-0.5%, לאחר עלייה של 0.7% באוגוסט. גם לאחר הירידה החודשית, רמת המחירים במדד הייתה גבוהה מזו שנמדדה שנה קודם לכן. לכן אין לקרוא את הנתון החודשי כהודעה על ירידת מחירים כללית ומתמשכת.
בדברי ההסבר להחלטה הדגיש הנגיד את הכוחות שפועלים בכיוונים שונים: לצד התמתנות האינפלציה בישראל, מחירי האנרגיה ושיבושים בשרשראות האספקה מגבירים לחצי מחירים בעולם. גם שער החליפין, הביקוש במשק והחלטות הממשלה בתחום התקציב עשויים להשפיע על ההמשך.
במילים אחרות, מדד נמוך אחד אינו מספיק כדי לדעת מה תהיה ההחלטה הבאה. עבור הקורא, הנתון השימושי הוא השילוב: מה כבר נמדד, מה החליטה הוועדה, ואילו התפתחויות עשויות לשנות את ההערכה.
תחזית הצמיחה מציגה שני מספרים שונים
אחד החידושים בהצגת התחזית הוא ההבחנה בין התוצר הכולל לבין התוצר ללא ייצור בחו"ל. בנק ישראל צופה צמיחה כוללת של 5.6% ב-2026 ושל 7.5% ב-2027. בניכוי הייצור בחו"ל, התחזית עומדת על 3.4% ועל 5.1%, בהתאמה.
הנגיד הסביר שהפעילות של חברות ישראליות המייצרות בחו"ל גדלה במהירות, אך אינה נשענת בהכרח על עובדים ועל ציוד בישראל. חלק גדול מההכנסה ממנה גם אינו מגיע למשקי הבית המקומיים. לכן נתון הצמיחה הכולל אינו מתורגם אוטומטית לשיפור באותו שיעור בהכנסה של משפחה ישראלית.
זו הבחנה מועילה גם בקריאת כותרות כלכליות: גידול בתוצר, שינוי בשכר ושינוי בהוצאות הבית מודדים דברים שונים. עסק יכול לפעול בסביבה שבה התוצר גדל, ובכל זאת להידרש לבחון בנפרד את ההכנסות שלו ואת עלויותיו.
מה אפשר ללמוד על 2027, ומה עדיין פתוח
חטיבת המחקר מעריכה שהאינפלציה בארבעת הרבעונים המסתיימים ברבעון השלישי של 2027 תהיה 2%. התחזית נשענת על הנחות לגבי סביבת הביטחון, מגבלות הייצור והעבודה, התקציב וההתפתחויות בעולם. שינוי בהנחות יכול לשנות גם את התוצאה.
בנק ישראל מציין במיוחד שהחמרה ביטחונית עלולה להגדיל את גיוס המילואים, להכביד על הפעילות ולהעלות את הוצאות הביטחון. לצד הסיכונים, התפתחות חיובית יכולה לתמוך בהתאוששות מהירה יותר. שני הכיוונים מופיעים בתחזית, ולכן אין בסיס להציג את הריבית הצפויה כעובדה שכבר נקבעה.
מה כדאי לבדוק בעקבות ההודעה
בבחינת הצעה כספית, כדאי להפריד על הדף בין התנאים הכתובים בה לבין הנחות לגבי העתיד. האם החישוב נשען על התנאים המוצעים בפועל, או על ציפייה שהריבית תרד? האם ברור איזה חלק מההוצאה ידוע ואיזה חלק עדיין תלוי בהתפתחויות? אלה שאלות לבירור מול הגוף שנותן את ההצעה, ולא מסקנה אישית שניתן לגזור מתחזית למשק כולו.
החלטת הריבית הבאה נקבעה ל-23 בנובמבר 2026. עד לפרסומה, המספר שנקבע בהחלטה הנוכחית הוא 3.25%; המספרים לגבי 2027 נשארים תחזית. המידע כאן כללי ואינו מחליף בחינה של תנאי ההתחייבות האישיים.
לכתבות נוספות במדור חדשות.
