בניתוח השתלת קרנית מוחלפת רקמת קרנית חולה ברקמה בריאה שנתרמה על ידי אדם שנפטר. השתלת קרנית נחשבת לניתוח ההשתלה הנפוץ בעולם ואחוזי ההצלחה שלה הם הגבוהים ביותר מבין כלל ההשתלות. בישראל מתבצעים בכל שנה כאלף קרניות.
מתי נדרשת השתלת קרנית?
השתלת קרנית נדרשת בשל שלל מחלות של הקרנית שפוגעות בצורתה או בשקיפותה. כתוצאה מהפגיעה בקרנית נפגעת היכולת לראות באופן חד. במצבים בהם לא ניתן לשפר את הראייה בעזרת עזרים חיצוניים כמו משקפי ראייה או עדשות, ימליץ הרופא על השתלת קרנית.
בדרך כלל הגורמים הבאים הם אלה שישפיעו על ההחלטה אם לבצע השתלת קרנית:
– כשנגמרו האפשרויות לשיפור הראייה בעזרת עזרים שונים: משקפיים או עדשות מגע.
– כשניתוח השתלת קרנית יוכל לשפר את הראייה. לא בכל מחלות הקרנית השתלת קרנית תשפר את הראייה.
– כשניתן להבטיח ראייה טובה יותר מזו שהושגה כיום בניתוח. כשלא ניתן להבטיח זאת בסיכויים גבוהים סביר להניח שלא ימליץ הרופא על ניתוח השתלת קרנית.
– יכולתו של המטופל לשמור על העין שעברה ניתוח, לבצע את כל ההנחיות ואת כל הפעולות הטיפוליות שאמורות להבטיח שההשתלה תציל. אנשים שנמצאים בסכנה של פגיעה בעין או כאלה שלא יוכלו להגן על העין ואף עשויים לפגוע בעצמם לא יוכלו לעבור את הניתוח.
כמה זמן יש להמתין להשתלת קרנית
מועמד שהומלץ לו לבצע ניתוח השתלת קרנית ייכנס לרשימת המתנה. תקופת ההמתנה יכולה לקחת מספר חודשים ולפעמים גם שנה שלמה, זאת בשל הביקוש הרב ומיעוט התורמים. עם זאת, משך זמן ההמתנה משתנה בין מרכז רפואי אחד למשנהו. והוא תלוי בדחיפות ההשתלה.
מידע משמעותי על תרומת קרנית
רוב הקרניות מגיעות מתורמים שנפטרו באחד מהמרכזים הרפואיים בארץ ושהם ומשפחתם הסכימו לתרום את איבריהם. לאחר קבלת האישור, מוצאת הקרנית ומועברת לנוזל מיוחד ששומר עליה בריאה וחיה. את הקרנית אפשר להשתיל עד 7 ימים מיום הוצאתה מהתורם. מהתורם יילקחו בדיקות דם שיבטיחו כי הוא אינו נושא מחלה זיהומית קשה כמו דלקת כבד נגיפית או איידס. בנוסף, תיבדק הקרנית, שלמותה ובריאותה טרם ההשתלה. במקרה של השתלת קרנית אין צורך בהתאמה בין סוג הדם של התורם לזה של הנתרם.
בישראל הוקם בעזרת המרכז הלאומי להשתלות ב-2011 בנק קרניות ליד המכון לרפואה משפטית באבו כביר. הוא מספק כיום קרניות לכל המרכזים הרפואיים בארץ.
למידע נוסף אודות השתלת קרנית https://corneatransplant.co.il/
